מדוע להזדקן בבית?
בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי להזדקנות בבית בגיל המבוגר "Aging in Place" יש יתרונות רבים. היתרונות הם הן לאדם עצמו, לקהילה הסובבת אותו ואף למדינה.
רוב הקשישים מעדיפים להמשיך ולגור בביתם ובסביבה המוכרת להם. אין זה מפתיע, שכן אנשים חשים ביטחון ושייכות בביתם, במקום המוכר בו גדלו משפחה, ארחו קרובים וחברים ואספו זכרונות. הזדקנות בבית מאפשרת לקשיש עצמאות ושליטה בהתנהלות היומיומית וקשר מתמשך עם הקהילה והסביבה המוכרת. התגוררות באותו בית מהווה תמריץ לבני המשפחה לבוא לבקר. אפילו תחזוקת הבית השוטפת, בישול ניקיון וכו', מהווה עבור רבים שגרת עשייה שמספקת תחושת מסוגלות. לכך יש להוסיף את היתרון הכלכלי בהישארות בבית – עלויות דיור מוגן או בית אבות גבוהות לאין ערוך ובישראל הבית מהווה נכס מרכזי שניתן להוריש לדור הבא.
הקשישים "מצביעים ברגליים", רוב האוכלוסייה המבוגרת בישראל (97% מגילאי 65 ומעלה) מזדקנת בביתה, ורק אחוזים בודדים מזדקנים במסגרות של בתי אבות או סידור מוסדי אחר. גם בארה"ב נמצא כי רוב הקשישים (92% מגילאי 65 ומעלה) מעדיפים להמשיך ולגור בביתם, גם אם מצבם הבריאותי והקוגניטיבי מתערער.
מבחינת הקהילה, קשישים הם חוליה חשובה במרקם החברתי. הם הורינו, סבינו וסבתותינו – הקשר לניסיון החיים, למסורת ולסיפורים של הדורות הקודמים. קשישים הם רכיב אורגני בקהילה מגוונת ובריאה.
מבחינת המדינה, על פי התחזית הצופה כי האוכלוסיה המבוגרת בישראל תכפיל עצמה בעשור וחצי הקרובים, יש חשיבות גדולה להישארות הקשיש בביתו ובקהילתו, הן מבחינת השמירה על איכות החיים של הקשיש ובריאותו, והן מכיון שהזדקנות בקהילה דורשת הוצאות כספיות נמוכות יותר מאשר סידור במסגרות מוסדיות.
בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט, המגמה כיום היא למצוא ולהמציא דרכים להזדקן בקהילה במקום הטבעי בו חי האדם מרבית חייו, מתוך הכרה כי הקשישים צריכים להישאר חלק מן הקהילה הרב דורית ולא להיעדר ממנה. יחד עם זאת, חשוב שהקשיש הנשאר בביתו ובקהילתו יקבל את מכלול השירותים להם הוא זקוק, תוך התייחסות לצרכיו הייחודיים והמשתנים עם הזמן ולמשאבים הקיימים בקהילה.
תכנית לקידום הזדקנות מיטבית בבית
בשנים האחרונות פותחו מגוון תכניות בארץ ובעולם שנועדו לספק שירותים אלו. תכנית ייחודית בשם 'דרים בבית' פותחה על ידי מרכז 'בשיבה בריאה' לפני כשנתיים לבקשת קבוצה של תושבים, אזרחים ותיקים, המתגוררים בשכונה בירושלים. חברי הקבוצה ביקשו להמשיך ולחיות יחד בקהילה, בביתם הם, תוך התבססות על תמיכה הדדית ותחושה של שייכות, תוך קבלת כל השירותים הדרושים להם – רפואיים, סיעודיים, סוציאליים, חברתיים ותרבותיים. כך גובש מתווה חיים הדומה לדיור מוגן ללא צורך במעבר מן הבית, על כל היתרונות המשתמעים מכך – חברתיים וכלכליים כאחד. עוגן מרכזי בתכנית 'דרים בבית' מהווה בית הכנסת המסורתי שרבים מתושבי השכונה הוותיקים נמנים עם מייסדיו ושמהווה אכסניה לרבות מהפעילויות.
התכנית כוללת
א. ניהול קהילה על ידי איש מקצוע מומחה לגיל השלישי האחראי על קשר ברמת הפרט:
- קשר מתמיד עם כל אחד מחברי הפרויקט, תיאום וחיבור בין צרכים קיימים וצרכים שיתעוררו בעתיד לבין שירותים שונים ומילוי הדרישות ופתרון בעיות לשביעות רצון התושבים.
- אבחון וליווי גרונטולוגי ופסיכוסוציאלי.
- עזרה למשפחות החברים במידת הצורך בעת אשפוז, מחלה קשה או חס וחלילה מוות.
- סיוע מול הרשויות במימוש זכויות (חוק סיעוד, אישור להעסקת עובד זר, עירייה, חברות ביטוח ועוד)
- אחריות על תפעול השירותים באמצעות מאגר אנשי מקצוע וספקים שמרכיבים "סל שירותים בהתאמה אישית" כגון: אחזקת בית, ניקיון, הסעדה, תחבורה וליווי, וכדומה
ברמת הקהילה:
- ריכוז הקהילה, הכרת צרכיה, הבניית שירותים מתאימים והתאמת תכנים מקצועיים לפעילויות.
- ארגון ותאום פעילויות חברתיות, תרבותיות וקהילתיות.
- שיתוף פעולה עם הגורמים המקומיים, עירוניים ואזרחיים שיכולים לתרום לרווחת חברי הפרויקט.
- ריכוז תכנית 'מוכנים בכל גיל' – היערכות לגיל השלישי: סדרת הרצאות וסדנאות המרכזות את כל הדרוש להיערכות לגיל השלישי.
ב. ניהול רפואי על ידי צוות רב מקצועי:
- הערכה רב מקצועית (רפואה, רוקחות, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וגרונטולוגיה), מתן המלצות ליישום על ידי רופא המשפחה, מעקב וייעוץ רפואי.
- הרצאות לקידום בריאות.
- התאמה אישית של פעילויות פרטניות או קבוצתיות לשמירה וחיזוק יכולות פיזיקליות ו/או קוגניטיביות.
- ניהול צוות רב מקצועי במקרים בהם נדרש שיקום לאחר אירוע חריף או שימור יכולות במצב שביר עד לכניסת גורם מטפל ציבורי או כחלופה.
'דרים בבית' מהווה מענה כוללני המאפשר למצות את כל היתרונות של הישארות בבית בגיל המבוגר, תוך ליווי מקצועי ואספקת השירותים הנדרשים.
כתבה: רות וינשנק ונר, מנהלת קהילה 'דרים בבית'