על חשיבות המוסיקה לחולי דמנציה

כיצד המוסיקה יכולה לשמש בכדי להקל בהתמודדות היומיומית בטיפול בחולי דמנציה?  

אדם הסובל מתשישות נפש (דמנציה), חווה סף גירוי באופן שונה מהאדם הבריא. כאשר חולה בדמנציה חשוף לגירוי קולי כלשהו, יכולת ההבנה והפרשנות שלו את האירוע שונה מהאדם הבריא. אובדן היכולת לפרש את מה שהוא שומע עלול להוביל לבלבול וגירוי יתר. תגובותיו של תשוש הנפש לגירוי עלולות להיות מלוות בחרדות ופחדים. לעיתים קרובות אלו יובילו לצעקות וצרחות, אלימות והתנהגויות אחרות נוספות שאינן תואמות את הסיטואציה ואינן מובנות לסובביו. 

חולי דימנציה וסביבת גירוי קולית

סיטואציות אלו מקשות בניהול שגרת יום ובמתן טיפול. לדוגמה, חגיגת יום הולדת. בדרך כלל בחגיגת יום ההולדת משמיעים מוסיקה שמחה ועליזה בקול רם, שרים, מוחאים כפיים, מתאספים יחד ומתקהלים סביב חתן השמחה לברכו אולי גם לנשקו. חולה דמנציה יכול לחוות את הסיטואציה אחרת לגמרי, באופן אשר גורם לו למצוקה נפשית. זו יכולה לגרור אחריה תגובה חרדתית שאינה תואמת את הסיטואציה השמחה.  

סביבה עשירה ומרובה בגירוים קוליים, עלולה ליצור מתח ולחץ על תשוש הנפש. חשוב מאוד להיות ערים לסביבתו הקולית ולווסת את הקולות/ רעשים עד כמה שניתן.  לא פעם מספרים בני משפחה בכאב גדול על המאמץ שהם עושים להגיע ביום שישי בערב לארוחת שבת בכדי לשבת יחד סביב השולחן ולשמח את ההורים. אך הם נפגעים שבתום הארוחה קם האב ועוזב את השולחן ופורש לחדר השינה שלו. הקולות המרובים סביב השולחן, השיחות הקטנות, הצחוק והשמחה שהמשפחה חווה בארוחה איננה החוויה שחש חולה הדמנציה ולכן הוא קם ונמלט לחדרו לשקט.  

ישנם שני סוגי גירויים קוליים, גירוי חיצוני וגירוי פנימי. גירוי חיצוני הינו גירוי שמקורו מחוץ לבית. זה יכול להיות צופר של אמבולנס שעובר, מקדחה של שיפוץ דירה סמוכה ואפילו קריאת העורב מהרחוב. גירוי פנימי הינו גירוי שנמצא במרחב הפנימי של הבית כמו טלוויזיה, רדיו, שואב אבק, מיקסר וכדומה.

 דימנציה וחוסר שקט

כאשר אנו רואים כי חולה הדמנציה נמצא בחוסר שקט, חשוב לבחון את הסביבה הקולית ולווסת גירויים עד כמה שניתן  ולצור סביבה שקטה ורגועה עבורו. את השפעתם של הגירויים הקוליים החיצונים יש לנסות ולמנוע ולווסת ע"י סגירת דלתות וחלונות הבית. את השפעתם של גירויים פנימיים ננסה למעט על ידי כיבוי וצמצום בצריכתם עד כמה שניתן.  חשוב לזכור כי לחולה הדמנציה אין את היכולת לשלוט ולווסת את הגירויים בעצמו. לעיתים הוא בכלל אינו מודע להם. וויסות הגירויים נמצא בידיים שלנו  בני המשפחה המטפלים העיקריים.

 

יש להבחין בין מוסיקה שטובה למטפל לבין זו שמתאימה למטופל 

הרבה פעמים הצורך שתהיה אווירת חיים בבית ושיהיה שמח הוא צורך של בני המשפחה. לכן אנחנו מדליקים טלוויזיה שתהיה ברקע או רדיו. אבל הצורך הזה הוא לא בהכרח צורך אמיתי של תשוש הנפש ועלול להוביל להתנהגות המאתגרת.

לדוגמה, בת שאמה מתגוררת במקום עם סביבה שקטה ופסטורלית בלי הרבה תחבורה ותנועה מסביב, מוקפת ירק ועצים.. היא סיפרה כמה היא אוהבת לבוא לבקרה, לפתוח חלון ולהתבונן בנוף ולהאזין לשירת הציפורים. כיצד זה מרגיע אותה מהמולת היום ועושה לה טוב.. עבור אמה (חולת אלצהיימר), פתיחת החלון וכניסת ציוץ הציפורים יצרה אי שקט וכמובן שהבת נאלצה לסגור את החלון על מנת להוריד את רמת החרדה של אמה.

לסיום חשוב לבצע תצפית קולית בסביבה בה נמצא תשוש הנפש בימים שונים בשבוע ובשעות שונות של היום. לבחון האם וכיצד הגירויים הקוליים משפיעים עליו. במידה ויש השפעה חשוב לווסת אותם עבורו. 

 
           כתבה: נעמי נצר-לוינשטיין – מלווה משפחתית

צרו איתנו קשר ונשמח להסביר!

מאמרים אחרונים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן