"שבץ קל"

התמודדות עם שבץ מוחי "קל"

שבץ מוח מתרחש כשיש הפרעה בזרימת הדם למוח והביטוי הקליני נמשך יותר מ-3 שעות. 

שבץ מוח שתסמיניו חולפים כעבור 24 שעות מוגדר "קל".

יש שני סוגים של שבץ מוחי. השכיח שבהם (88%) נגרם כתוצאה מירידה באספקת הדם ע"י תסחיף, ובעקבות זאת חלה הפסקה פתאומית של זרימת דם לאזור מוח מסוים. עם הפסקת זרימת הדם נמנעת אספקת חמצן לתאי עצב, והם ניזוקים או מתים תוך פרק זמן מסוים (שעות עד ימים). כתוצאה מהפגיעה המוחית לא יתפקדו האיברים שנשלטים מרכזית על ידי אותו אזור מוח שנפגע.

הסוג השני נגרם כתוצאה מדימום תוך מוחי. לשבץ מסוג זה אין טיפול תרופתי או מניעתי פרט להערכת סיכון לנפילה באדם הנוטל נוגד קרישה (קומדין) או מעכב צימות טסיות (אספירין)

שבץ מוח הוא גורם התמותה השלישי בעולם המערבי אחרי מחלות לב וכלי דם וסרטן, ואחד הגורמים העיקריים לנכות קשה בקרב מבוגרים. 12 אלף מכל מיליון איש בעולם לוקים בשבץ מוח בדרגות שונות.

שכיחות שבץ מוח עולה עם הגיל. בגיל העמידה הוא שכיח יותר בקרב גברים, ומעל גיל 70 הוא שכיח יותר בקרב נשים. מעל גיל 80 הסיכון נמצא בשיאו לגבי כולם (1 מכל 10). הסיכון של חולים ששרדו שבץ מוחי ראשון ללקות באירוע נוסף גדול פי 9 מהסיכון של כלל האוכלוסייה.

בישראל לוקים מדי שנה בשבץ מוח כ-15 אלף איש. 10% מהם מתים בשבוע הראשון אחרי האירוע, 25% משתקמים ללא נזקי לוואי, 46% הופכים לנכים, שתלויים בעזרת אדם מטפל לצורך תפקודם היומיומי.

הלוקים בשבץ מוח מתאשפזים במחלקות פנימיות , גריאטריות או נוירולוגיות.  מספר מקרי המוות כתוצאה משבץ פחת משמעותית בשנים האחרונות הודות להתקדמות בשיטות הטיפול המניעתי והראשוני במצב החריף. כתוצאה מכך, מספר הנפגעים אשר שורדים את האירוע וזקוקים לטיפול שיקומי או לעזרה בתפקוד היומיומי גדל. שיקום ניתן לקבל בשתי צורות: באישפוז במוסד משקם או במסגרת ביקורים במכון שיקומי (אמבולטורית).

שבץ מוח "קל"

כשליש מהמטופלים לאחר אירוע מוחי מתאוששים מהר יחסית וחוזרים לתפקוד בסיסי עוד באשפוז , מה שמוביל את הצוות המטפל  בבית החולים להעריך שהם אינם זקוקים להמשך טיפול.

לאחר חזרתם הביתה מתברר לעיתים קרובות שהתאוששות מהאירוע לא הייתה מלאה. הנפגעים "קל" סובלים, לעיתים קרובות מהפרעות קטנות בתפקוד המוטורי או החשיבתי (קוגניטיבי) שמתבטאות בירידה חדה בפעילות היומיומית עם מגבלה לחזור לפעילויות הקודמות ולעתים הסתגרות או דיכאון . מצבים אלה מהווים קושי גם עבור המטפל העיקרי, שברוב המקרים הוא בן הזוג.

התמודדות עם החיים שלאחר שבץ מוחי "קל"

גורמי הסיכון העיקרים לשבץ מוחי הם יתר לחץ דם, עישון, צריכה גבוהה של אלכוהול, כולסטרול גבוה וטריגליצרידים בדם, סוכרת, חוסר פעילות גופנית, עודף משקל וצריכת מלח במידה מרובה.

חוקרים מדגישים שחשוב מאוד לאזן את לחץ הדם באמצעות תרופות ולנהל אורח חיים נכון שכולל התעמלות, תזונה שמתבססת על סיבים, דגים, מגנזיום וסידן, ושליטה במשקל עודף.

אנשים שנפגעו "קל" חוזרים לרוב לרמת פעילות בסיסית סבירה במסגרת הבית, אולם נוטים להפחית את רמת הפעילות החברתית והגופנית, בין היתר, מאחר והיא דורשת מהם מאמץ רב. הפחתת הפעילות הגופנית גורמת לירידה נוספת בכושר הגופני ולכל הסיכונים הכרוכים באורך חיים לא פעיל: סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, דלדול העצם ושרירים, השמנה וחוסר איזון מחלות כרוניות.

זהו מעגל קסמים שיש באפשרותנו לשבור 

רבים הם גורמי הסיכון לירידה במצב הבריאותי והשכלי  לאחר אירוע מוחי: על אחד החשובים, היעדר פעילות גופנית, ניתן להשפיע עד כדי כך שהוא יכול להפוך לגורם מקדם בריאות, כאשר הוא מטופל בדרך הנכונה והבטוחה.

מחקרים רבים הוכיחו שלפעילות גופנית מסוגים שונים השפעות חיוביות בהפחתת גורמי הסיכון הקשורים למחלות לב ולכלי הדם . מכאן שאימונים גופנים מבוקרים יכולים להפחית סיכון לאירוע מוחי ראשון או חוזר.

פעילות גופנית זו חייבת להיות מונחית על ידי איש מקצוע ולהתבצע תחת פיקוח רפואי וזו על מנת למנוע סיכונים הקשורים למאמצים בלתי מבוקרים וכן על מנת להפיק ממנה את התועלת המרבית . למטופלים שעברו אירוע מוחי – קל ככל שיהיה יש במרבית המקרים שילוב של בעיות רפואיות, ליקוים נוירולוגיים ומחסומים רגשיים, אשר דורשים התאמה אישית של תוכנית אימונים בטוחה על ידיפיזיותרפיסט בעל הכשרה בתחום. התוצאות המיטביות מושגות כאשר לפיזיותרפיסט המטפל קשר רציף עם הרופא המטפל  וכך אפשרות לייעץ ולהתייעץ במהלך תקופת הטיפול.

פנו אלינו להתייעצות עם כותבת המאמר הילה וטורי, רכזת תחום פיזיותרפיה

הדרכת מחשבים בבית הקשיש

"מה לי ולמחשב?" "מה אני צריך את זה?" "עד כה הסתדרתי מצוין בלעדיו…."

מהפיכת המחשב והאינטרנט הגיעה אל המבוגרים מעט באיחור אך אין כמו המחשב להקל עליהם בחיי היומיום ולפתוח בפניהם אפשרויות חדשים ותחומי עניין.

 

חששם של המבוגרים מהיכרות עם עולם המחשבים ניכר היטב בשטח. בסקרים שנערכו, נמצא כי שיעור מנויי הטלויזיה בכבלים והלויין בקרב אוכלוסייה זו גבוה בהרבה משיעור המנויים לשירותי גלישה באינטרנט.

יש אמנם בסיס לחשש זה. ככל שאנו מתבגרים, היכולת ללמוד דברים חדשים פוחתת, ולכן מבוגרים רבים מעדיפים לסמוך על היכולות שאותם הם כבר מכירים ולהימנע מלימוד מיומנויות חדשות… למה להימנע מחשיפה לעולם חוויתי עצום ? עולם לא מוכר שהאופציות הטמונות בו הן רבות.

יתרונות הכרת המחשב והאינטרנט למבוגרים:

1. לימוד ועבודה בקצב אישי – כל אחד עובד בקצב שלו.

2. שמירת תמונות– מי לא ירצה לקבל במייל תמונות של נכדיו ולהביט בתמונות המשפחה בזמנו הפנוי.

3. שמירה על קשר עם המשפחה באמצעות צ'אטים ומצלמת אינטרנט.

4. ניהול חשבון הבנק מבלי לצאת מהבית.

5. הזדמנות להכרויות חדשות או חידוש הכרויות ישנות.

6. משחקים כגון ברידג' ושחמט.

7. חיפוש מידע בנושאים שונים המעניינים את המשתמש באינטרנט.

8. עדכון מהיר בתוצאות בדיקות רפואיות.

9. שמירת מסמכים– חיסכון בניירת רבה שעלולה ללכת לאיבוד.

10. סידורים שונים כגון קניית מוצרי צריכה או הזמנת כרטיסים לקולנוע ולמופעים אחרים.

בהשקעה לא רבה ובלימוד סבלני, ניתן להתגבר על הפער הטכנולוגי, ולחשוף גם את המבוגרים לעולם חוויתי עצום שעד היום הינו עולם של מסתורין.

המחשב מתאים למבוגרים בכל גיל ובכל רמת ידע

פנו אלינו ונשמח לתאם לכם מפגש בבית או במרכז בקבוצות קטנות

מטפלים בהורה מזדקן/ת וזקוקים לעזרה?

תנו בנו אמון ונחלוק אתכם את האחריות

לייעוץ גרונטולוגי וסיוע בבירוקרטיה השאירו פרטים כאן

מאמרים אחרונים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן