עצירות היא בעיה שכיחה בגיל המבוגר. תופעות הלוואי של עצירות פוגעות בבריאות ובתפקוד. עצירות מהווה סיבה לרבות מן הפניות לרופא המשפחה ולחדר המיון ואף מעלה את מספר האשפוזים והבדיקות לעיתים מיותרות אשר פוגעות במטופל ומקשות על המטפלים בו. עצירות מאופיינת בעשיית צרכים לא מספקת, בצואה לא תדירה או בקושי במעבר צואה. אצל קשישים עצירות קשורה לדחיסת צואה (Impaction) ולבריחת צואה.
מדוע זה קורה?
עם הגיל, מתרחשים שינויים בפי הטבעת והרקטום וירידה בטונוס של הסוגר הפנימי. בנוסף יש ירידה משמעותית בסוגר פי הטבעת החיצוני ובכוח שרירי האגן (בנשים יותר מאשר בגברים) והדבר גורם לקושי בפינוי הצואה והתפתחות עצירות. בנוסף, עם ההזדקנות הנורמלית יש ירידה בתנועתיות הרקטלית, אך התחושה הרקטלית אינה נפגעת.
עצירות בקרב קשישים יכולה להיות ראשונית ולהיגרם מתפקוד לקוי של המעי הגס או להיות משנית לגורמים אחרים. למרות מה שנהוג לחשוב, עצירות אינה חלק נורמלי מתהליך ההזדקנות, תדירות פעולת המעיים זהה בגיל צעיר ובגיל מתקדם, אך בגיל מבוגר יש יותר גורמים התורמים להתפתחות עצירות משנית.
גורמי סיכון לעצירות:
- מחלות המעי הגס והרקטום
- גורמים תזונתיים – ירידה בצריכת הקלוריות, שתיית נוזלים ירודה, בריאות שינייםלקויה, דיאטה דלת סיבים, הפרעות בליעה
- בעיות פסיכולוגיות – דיכאון, מצב בלבולי, הלם רגשי
- מצב תפקודי ירוד
- גידולים, איסכמיה, סדקים
- מחלות מערכת העצבים (כמו מחלת פרקינסון, אירוע מוחי, שיטיון, פגיעה בחוט השדרה)
- תרופות
בחולים מבוגרים יש לשאול את השאלות הבאות:
- כמה זמן קיימת עצירות? בעצירות חדשה יש לשלול מחלה ממאירה או חסימת מעיים
- האם חל שינוי בהרגלים והחמרה בתסמינים? יש לחשוב על גורמים לכך
- אילו תרופות נוטל החולה? האם חל שינוי בטיפול התרופתי והאם החולה סובל ממחלות כרוניות
- מהו מצבו התזונתי של החולה? האם יש שינוי בתזונה, יכולת הבליעה ועוד
- מהו צבע הצואה? הכמות? מה עקביות התלונות הנלוות להפרשת הצואה?
- בעיות פסיכולוגיות כגון בידוד חברתי, ניידות ירודה, תזונה לקויה וחוסר עצמאות
מהו ניתן לעשות?
הגברת תנועתיות
מומלץ לעודד ניידות בזקנים על מנת להפעיל את מערכת העצבים האוטונומית ואת תנועתיות מערכת העיכול. גירוי מערכת העיכול מסייע לפעולות מעיים והגברת יציאות.
שימוש במשלשלים
משלשלים מגבירי נפח צואה מומלצים לחולים שאינם מגיבים לשינוי בתזונה. משלשלים אלה עשויים להגדיל את תדירות היציאות וריכוך הצואה, עם מיעוט תופעות לוואי. ניתן לשלב אותם עם הוספת סיבים תזונתיים.
- חומרים משלשלים אוסמוטיים– מתאימים לחולים שלא מגיבים למשלשלים מגבירי נפח צואה
- משלשלים מעוררים– משפיעים על מעבר האלקטרוליטים דרך רירית המעי ומשפרים את המעבר ואת תנועתיות המעיים.. עם זאת, יש להימנע משימוש ארוך טווח בתכשירים אלו, מכיוון שבטיחותם לטווח ארוך בקשישים אינה ידועה.
- הטיפול בקשישים צריך להיות מותאם אישית ולהתחשב ברקע הרפואי של המטופל כולל מחלות רקע, תגובות בין תרופתיות, עלות ותופעות לוואי.
חוקנים
לחוקנים וקצף סבון יעילות מוגבלת, ויש להשתמש בהם רק לעצירות ממושכת, כלומר לאחר כמה ימים של עצירות, כדי למנוע דחיסת צואה. תופעות לוואי יכולות לכלול הפרעות אלקטרוליטים מחוקן זרחן ונזק לרירית הרקטום מחוקן של מי סבון. בחולים מגיל 70 ומעלה מציעים שלא להשתמש בחוקני Sodium phosphate לטיפול בעצירות, אלא על חוקני מים חמים.
חשוב לדעת
הסימנים הקליניים של עצירות יכולים להיות מצב בלבולי, חולשה, עייפות, אצירת שתן, אי נקיטת שתן וצואה, כיב במעי הגס, עליית חום עד 38 מעלות צלזיוס, סימנים של חסימת מעיים ושלשול מימי המופיע סביב גוש צואה החוסם את המעיים. טעות שכיחה היא לתת לחולים אלו טיפול נגד שלשול שעשוי להחמיר את מצב החולה. בחולים אלו יש לטפל במשלשלים ובחוקנים.
כתבה: יגאלה נתן אחות