מחלת הפרקינסון – PALSY SHAKING –
רטט ושיתוק – היתכנו יחדיו?
מחלת הפרקינסון תוארה בתחילת המאה ה-19 (1817) על ידי ג'יימס פרקינסון, חוקר אנגלי, רופא ואיש אשכולות.
בעת היותי סטודנט לרפואה פרקינסון נחשבה למחלה ניוונית עם תוחלת חיים של כעשור עד שניים. כיום מרבית המטופלים עוברים את העשור השני והשלישי באיכות חיים טובה הודות למחקר הרב שהושקע בפענוח מנגנוני המחלה אפשרויות הטיפוליות, המשפרות את איכות החיים ואורך החיים של המטופלים והקלת העומס על המטפלים העיקריים.
בדומה למחלות זיקנה, מוכרת כמחלה "משפחתית" המתבטאת באינדיבידואל, הדורשת את מעורבות בני המשפחה, המטפלים העיקריים, החברה והסביבה (נגישות).מחלה ניוונית עיצבית, שנחשבה עד סוף המאה ה-20 כממוקמת לאזורים שמתחת לקליפת המוח (גרעיני הבסיס). מהפכת המחקר ע"י צוות חוקרים (BRAAK) הדגימה מעורבות של כל מערכת העצבים המרכזית כולל עצבים קרניאליים וקליפת המוח. עיקרה בהפרשה לא סדירה (דיסרגולאציה) של מוליך עיצבי – דופאמין, בעיקרו מיוצר במוח בגרעיני הבסיס באזור התאים השחורים (=NIAGRA SUBSTANTIA )חשיבות הגילוי בהבנה שהביטוי הקליני של המחלה עשוי להופיע שנים רבות בטרם תאובחן סופית. לפני למעלה משני עשורים נמצא רקע משפחתי וגנטי כולל מיפוי מוטציות גנטיות, האופייניות למוצא.כמו כן חשיפה לחומרים (רעלן MPTP), והכרה במחלה כמחלת מקצוע.
מהי החשיבות הגריאטרית של המחלה?
במהלך חיינו אנו נוטים לאבד: שיער (עשור שני), מסת שריר (עשור שלישי), מסת עצם (עשור רביעי) ובזיקנה אופייני תהליך ניווני של מערכת העצבים המרכזית (מוח) המתחיל בעשור החמישי.
לרוב התהליך אסימטרי ועל כן הביטוי הקליני הדרגתי, איטי ולא תמיד מאובחן בראשיתו. יחד עם זאת, לא תמיד נמצא את כל המרכיבים המבטאים מחלת פרקינסון (הסתמנות קלינית) ועל כן נאמר שקיימת תסמונת המזכירה מחלת פרקינסון (פרקינסוניזם), העשויה לדמות את המחלה ולא תמיד מגיבה לטפול התרופתי הקלאסי בחולי פרקינסון.
לעיתים הביטוי הקליני עשוי להיות מרכיב ראשוני בהתפתחות תהליך או מחלה אחרת, המערבת את מערכת העצבים המרכזית (מצבי דלקת, מחלות קולאגן, מחלות מיטאבוליות, מחלות גידוליות, חסרים תזונתיים ומצבים הורמונאליים) או מחלות אחרות של מערכת העצבים המרכזית, שביטויין הראשוני מדמה או מזכיר מחלת פרקינסון (MSA, מחלת לוי).
המחלה כוללת שילוב מערכות עצביות שונות ומעורבות מערכת אוטונומית, פריפרית ומרכזית עם ביטוי מוטורי, תחושתי, מנטאלי, קוגניטיבי, תפקודי:
- מוטוריקה: מימיקת הפנים, קול, מנח הגוו, הליכה, תפקוד הגפיים,בצוע מעברים ושנויי תנוחה, טווחי תנועה, יציבה.
- תחושה: חוש הריח והטעם, תחושות הקשורות לתיאבון והפרשות
- מנטאלי: שנוי באישיות, מצב רוח, אפקט, הפרעה בעיבוד המידע החושי (=פרספציה), בוחן מציאות, התנהגות, מחשבות שווא
- קוגניציה: ירידה קוגניטיבית בעיקר בתפקוד אקזקיוטיבי (תכנון וארגון, קשב וריכוז, פתרון בעיות וקבלת החלטות)
- הביטוי התפקודי כולל תפקודי יומיום, תפקוד מערכת הבליעה, שליטה על סוגרים, מעורבות בני המשפחה, צורך בגורם מטפל עיקרי לנוכח אובדן עצמאות מוטורית ובהמשך מנטאלית וחשיבתית, מעורבות חברתית (בדידות) והנגשה סביבתית.
פנים שונות לתסמונת פרקינסונית
תסמונת קלינית וגופנית עם מאפיינים מנטאליים ותפקודיים, האופיינית בקשישים.
לרוב אסימטרית – המערבת יותר צד אחד מהצד השני של הגוף. לרוב אקינזיה, יותר מאשר רעד. לעיתים הביטוי יהיה בגוו יותר מאשר בגפיים, והביטוי הקליני יתבטא במנח הגוף בישיבה ובמעמידה ובניידות (שנוי תבנית ההליכה).
לפרקינסון ביטויים קליניים רבים
ביניהם, הבעת פנים – ירידה עד אובדן המימיקה בפנים, מבט "חלול", איטיות בתנועה, תחושת "קפאון" ונוקשות בתנוחת הגוף.
חוסר יציבות באחזקת הגוו, מוגבלות בביצוע מעברים בין תנוחות ומגבלת ניידות- הליכה בסביבה מאתגרת (מכשולים) עם סכון מוגבר לנפילה.
קושי בבליעה, דחיפות בהשתנה, נטיה לעצירות, הפרעה בשליטה בסוגרים.
סימנים לא מוטוריים כוללים שנויים באישיות, שנויים במצב הרוח, הפרעות התנהגות ותסמינים המזכירים פסיכוזה ומצבים פסיכולוגיים שונים.
ירידה קוגניטיבית ודימנציה האופיינית להסתמנות פרקינסונית אקינטית (רעד מגן, לרוב מהתפתחות דימנציה)
תזונה
- עקרון הכמות:
ארוחות קטנות ומרובות במהלך היום. לנוכח מעורבות מערכת העיכול לרוב ביטוי לעצירות נדרשת התאמת תפריט עתיר סיבים ורב חלבון בד בבד עם שתייה מרובה. - עקרון ההפרדה:
בנטילת תרופות דופמינרגיות לאכילת ארוחות עתירות שומן וחלבון. מאחר שחומצות אמינו וחלבונים מתחרים עם התרופות על ספיגה דרך מערכת העכול וחדירה דרך מחסום דם-מוח, וכמויות אוכל גדולות עלולות למהול את החומצה בקיבה ולעכב את ספיגת התרופות לזרם הדם. אם תאכלו סטייק גדול עם תרופות שמכילות דופמין, הספיגה שלהן תהיה פחות טובה בהשוואה לנטילה בין ארוחה על בסיס דל חלבון, כמו בננה. - שתייה:
הפרעה באזון עצבי אוטונומי עשויה לגרום לשנויים תנוחתיים בלחץ הדם. סחרחורת בעת קימה, תחושת עייפות בגלל לחץ הדם הנמוך וגם ערפול מחשבתי שמופיע לעתים קרובות. תת-לחץ דם תנוחתי גם מגדיל את הסיכון לנפילה בזמן שנויי תנוחה וקימה או בזמן הליכה. כדי לסייע בצמצום הסיכון גם בעצם נטילת תרופות דופמינרגיות, הקפידו לשתות נוזלים, כמו מים, חליטות תה ללא קפאין ומשקאות ספורט דלי סוכר - דיבור ובליעה:
בשל מוגבלות הקשורה בהפעלת שרירי בית הקול קיים קושי בביטוי וורבאלי, המתבטא בקול "חלש". לעיתים מתווספת גם הפרעה בבליעה הקשורה בחולשת שרירי הבליעה בחלל הפה, לוע ותנועתיות מערכת העיכול.
לפיכך מומלץ לעבור למרקמי מזון שונים בטמפרטורה שונה על מנת להמנע מכשל בבליעת נוזל או מזון (אספירציה). רצוי להיועץ בקלינאי\ת תקשורת מומחה\ית.
טיפולים לא תרופתיים
ניתן לסייע ולהקל גם באמצעות תכשירים טבעיים.
- מניטול: תוסף מזון – ממתיק טבעי, עשוי עלול להקל משמעותית על הסובלים מן המחלה בשל יכולתו לעכב דרמטית את קצב הופעתם וחומרתם של תסמיני מחלת הפרקינסון. לחומר זה קיימת היסטוריה של שימוש רפואי, כאשר הוא משמש בעיקר עבור טיפול במקרי קיצון כמו לחץ תוך גולגולתי גבוה או כחלק מטיפול במחלת הגלאוקומה ולחץ תוך עיני מוגבר.
- מוקונה: תכשיר צמחי, המכיל כמויות נכבדות של L-דופה. יש מחקרים שגורסים כי הוא יכול להיות לא פחות יעיל מ-L-דופה לשליטה בתסמינים המוטוריים במחלת פרקינסון, עם פחות תופעות לוואי.יחד עם זאת אינו ניתן להשגה בשל הקושי באומדן המינון.
הפעלות שונות ומגוונות
על מנת להיות ערוכים במידה המתאימה ביותר כדאי לפעול בחזיתות השונות:
- הפעלה גופנית ופיזית: שמירה על שגרת תנועה חיונית בהתמודדות עם הסימפטומים המוטוריים והמנטאליים של מחלת פרקינסון. ריקוד, נכל סוג שהוא טאנגו או פוקסטרוט, למבדה או סמבה, אימוני כוח, תרגילי שיווי משקל, יוגה, ריצה, אגרוף. מומלץ לעבוד עם פיזיותרפיסט כדי לקבוע אילו תרגילים אתם יכולים לבצע בבטחה, בהתאם לתסמינים וליכולות שלכם, אולם עקרון ההתמדה בביצוע פעילות גופנית סדירה ויומיומית חשוב לשמירה על מעגל תנועה, עירות שינה תיאבון ומצב הרוח.
- בהיבט הקוגנטיבי: שמירה על יכולות חשיבה : למידת שפות, תחומי עניין, הפעלת אפליקציות בסמארטפון, הפעלת תוכנות מחשב, פתרון תשבצים וסודוקו, נהול סדר היום כולל תזונה, תרופות ולקיחת אחריות על מצב הבריאות וההתנהלות האישית והמשפחתית.
- בהיבט המנטלי: הסימפטומים הלא מוטוריים של מחלת פרקינסון קשורים סשנויים במצב הרוח, הפרעות תחושתיות ומחשבות שלא תמיד משקפות את הדינמיקה החברתית והמשפחתית. על כן מומלץ ליווי רוחני כחלק מתהליך ההתמודדות עם המרכיב המנטאלי של המחלה.
- בהיבט התרופתי: מבוסס על המוליך העצבי דופאמין, השייך למערכת ה"גמול". תרופות בעלות תבנית פירוק שונה בגוף הן בבסיס התכשירים השונים: DOPICAR, STALEVO, REQUIP, LEVOPAR, SINEMENT MADOPAR, SIFROL התאמת התכשיר למטופל באמצעות מעקב קליני על פי הופעת הסימפטומים (איטיות, נוקשות, רעד, תנועה, קפאון, שינה)
לנוכח מורכבות המחלה ומעורבות רב מערכתית נדרש טפול המשלב מקצועות הרפואה: אורולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, פסיכיאטריה ונוירולוגיה. נהול המצב הרפואי מחייב הסתכלות מערכתית כוללנית ותכלול, המתבצע על ידי הרפואה הגריאטרית. כושר הבחינה הרב מקצועי מחד והשפעת תרופות על שפור או החמרה של סימפטומים מאידך, מחייבת הכרות ושליטה פרמקולוגית והבנה של תהליכי המחלה הפיזיולוגיים על מנת לשלב את תמהיל התרופות המתאים ללקוח.
ב ה צ ל ח ה !
כתב את המאמר:
ד"ר רון בן יצחק,
מומחה בגריאטריה ופסיכוגריאטר,המנהל הרפואי של מרכז בשיבה בריאה.
