מה מייחד כל אדם בזקנתו?
קרוב לוודאי שספור החיים של כל אחד ואחת, היוצר עולם פנימי וחיצוני עשיר ומגוון. העוסקים בזקנה חשופים לסיפורי חיים, המעניקים הצצה לעולם נסתר, שהיה ואיננו עוד וחי רק בזיכרון האישי, לעיתים משפחתי חברתי. על מנת להבין את הוויית הזקנה בהווה, יש להכיר בשורשי הזמן, ככל שורש
לעץ עתיק, לרוב מתגלים סיפורי חיים סבוכים ומפותלים.
יחד עם זאת, מעבר לסיפור האישי הייחודי, האופן בו כל אחד מאיתנו חווה זקנה הוא שונה. הזקנה כרוכה בתהליכים פנימיים וחיצוניים (סביבתיים). המטען הגנטי שלנו משפיע במידה מסוימת, אופיינו הגלוי והנסתר , היכולות הפיזיות הרגשיות והחשיבתיות עימן נולדנו, ואשר הפלאנו לשכלל במרוצת החיים תוך בנייה של רזרבות, מאפשרים התמודדות עם אתגרי החיים. התנאים הסביבתיים מאפשרים לנו קיום בסביבה הקרובה החברתית, קהילתית ומשפחתית תוך מימוש אישי .
בילדותינו, ובזקנתנו, השונות הגופנית, הרגשית והחשיבתית תפקודית מתבטאת באופן שונה. כל אחד מאתנו מתפתח בצורה ואופן שונים, והגיע לבשלות נוירולוגית ותפקודית בקצב ומופע שונים. השונות שבין בני האדם המזדקנים דורשת התייחסות אישית הנכנסת לפרטים על מנת ליצור תצרף אישי, המהווה מרקם אנושי גרונטולוגי. כל אדם מזדקן באופן שונה ובקצב שונה: הפן הריגשי שונה מהתפקודי, הגופני-פיזי מהקוגניטיבי-התנהגותי.
קשת הביטוי הקליני נצבעת בגוונים שונים, הקשורים לאופיו של אדם.
מדוע זה חשוב?
משום שתגובת הגוף ותגובת הנפש בגיל הזקנה לכל סוג של גירוי (פיזיקאלי, תחושתי, רגשי, קוגניטיבי וכימי – פרמקולוגי), שונות.
האם אפשרי לנבא כיצד נגיב לכשנזדקן?
אישיותנו עשויה להשתנות בזקנה בד בבד עם ירידה קוגניטיבית, כך שהייחודיות של כל אחד ואחת מאיתנו, מיטשטשת, ולא תמיד ניתנת לזיהוי גם על ידי הקרובים לנו במעגל הראשון. לעיתים קרובות, כל אחד מהילדים מכיר את ההורה באופן שונה. מה שנראה כשינוי אצל האחד, נראה לאחר אופיו של ההורה מאז ומתמיד. כל אחד מבני המשפחה רואה ומזדהה עם צדדים אחרים באישיות של הזקן, כך שהזקנה, העשויה להקצין קווי אישיות מסוימים אצל כל אחד ואחת מאיתנו, מעוררת תגובה שונה אצל בני המשפחה. לכן, לא תמיד יש הסכמה באשר לשינוי העובר על הזקן\ה. לעיתים השינוי מתרחש באופן איטי והדרגתי, ולעיתים כ"רעם ביום בהיר" או כפי שמטופלים מגדירים: …"קפצה עליי הזקנה, לפתע…".
הבנת תהליך ההזדקנות עם השינויים במרכיבי האישיות והשינויים בהתנהגות מקשים על בן או בת הזוג לקבל האחד את השנייה. לעיתים נוצרים מתחים מחוסר ההבנה והיכולת לראות ולהכיל את האחר. במצבים אלו מתפתחת תחושה של בדידות אצל כל אחד מבני הזוג. תחושת הבדידות מהווה גורם מאיץ להזדקנות בעיקר מנטאלית וקוגניטיבית.
איך שילוב ליווי רוחני תורם לתהליך הזקנה?
בזקנה, למרות סיפורי החיים העשירים , שכל אחד ואחת נושאים עימם, החלק החשוב הוא ההווה וההתמודדות עם האובדנים והקשיים שהיא מביאה עימה.
לליווי הרוחני יש מספר תפקידים:
- קבלה והשלמה של תהליך ההזדקנות
- חיבור האדם הזקן למצבו הגופני, המנטאלי והחשיבתי
- הבנת המשמעות התפקודית של תהליך ההזדקנות האישי
- הטמעת התפקוד ה"חדש" כוללת בניית סדר יום תואם
- בניית קשרים עם הסביבה (חידוש או בניה של קשר חברתי/משפחתי)
- שיפור והעמקת תקשורת עם בני המשפחה המטפלים/תומכים עיקריים.
במסגרת אבחון וטפול גריאטרי מנוהל, הליווי הרוחני מתלווה לתהליך קבלת השינוי העובר על הפרט בתהליך ההזדקנות, בני הזוג, בני המשפחה והתומכים החברתיים השונים (חברים ורשויות), הקשורים לתהליך ההזדקנות של אחד אחד ואחת מאיתנו. הליווי הרוחני מתקיים בכפיפה אחת עם מקצועות הבריאות: סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק קוגניטיבי ותעסוקה, קלינאות תקשורת ורפואה. כל אנשי הצוות חוברים יחד על מנת לתת מענה משלים לכל אחד מהתחומים והשלם עולה על סך חלקיו.
אני מוצא בליווי הרוחני עזרה בקבלה והשלמה של תהליך אמביוולנטי, שכל אחד מאיתנו יחווה או חווה שבעיקרו מבוסס על סטריאוטיפים או גילנות שהיא לעיתים קרובות גם גילנות עצמית. אנשים טוענים שהזקנה "זה אצלם"… אצל אנשים שחיים בבתי אבות" – ו-"אנחנו עדיין לא שם".
מדוע זה קורה?
מפני שקיים חשש מפני הלא נודע של הזקנה כמו גם מהחידלון שהזקנה מביאה עימה (זקן פירושו כביכול "פרק הסיום"…)
נבדקים אומרים לי מחד : …"אני כמו דג שנמצא מחוץ למים". "אני כבר לא מכיר את עצמי… לא יודע\ת מה קרה לי…" מאידך- אמירות מוזרות, כגון : הגעת אליי מוקדם מידיי איני זקוק לרופא של זקנים, אני עוד לא שם".
תהליך ההכרה מלווה בהכחשה, מחד ותגובת אבל, מאידך. מטרת הליווי הרוחני בגריאטריה היא לאפשר שיח ועיבוד של מעגלי החיים על ידי האדם תוך שיקוף מצב והבנה שגם בזקנה אפשרי ורצוי לפעול ולעבוד עם "חצי הכוס המלאה". כרופא אני מוצא ערך רב בהקלת העומס גם על המטפל העיקרי בבן משפחה מזדקן. ליווי רוחני הכולל את האדם המזדקן והמטפל\ת העיקרי\ת תוך שימת דגש על ה"יש", מהול באופטימיות, חיוני לטיפול מיטבי שהוא הרבה מעבר לרפואי-תרופתי. לכן, שילוב של ליווי רוחני בעבודת הצוות המטפל בזקנים חיונית לכל: מטופל, מטפל עיקרי ומטפלים ממקצועות הבריאות.
בהצלחה!
כותב המאמר:
ד"ר רון בן יצחק,
מומחה בגריאטריה ומנהל רפואי בשיבה בריאה, מרכז רב מקצועי לאבחון ולשירותים גריאטריים טיפוליים בקהילה.
