מבוגרים יקרים, הקשבה אליי!

מה לעשות, לא ניתן להתכחש לעובדה שככל שאנו מתבגרים, היכולות הקוגניטיביות והפיזיות שלנו משתנות, שלא לדבר על האובדנים החושיים לאורך הדרך עליהם אנחנו צריכים לפצות… אך יש חלק חשוב לא פחות שרבים אינם יודעים שעליהם להתחיל לסגל וזה נושא ההקשבה לאדם המבוגר.

בין אם זה סבא, סבתא, אמא, אמא או אנחנו עצמנו – כולנו פוגשים את הגיל השלישי שמגיע אט אט ובמקביל, אף אחד לא מלמד אותנו איך להתמודד עם התהליך הזר הזה, האינפורמציה מסביב אינה רבה, עמה מגיע חוסר הבנה, שמוביל אותנו לתסכול, חוסר אונים וכן, כן, להרבה טעויות.

בהתחלה זה אולי קצת משעשע לעמוד מהצד ולראות אדם מבוגר מעט מבולבל שצוחק על עצמו ומתבדח שהוא טיפה "תלוש" אבל עם הזמן, ובוודאי ככל שהנושא אינו מטופל, המצב מידרדר והופך להיות בעייתי.

המסקנה היא אחת: חשוב להיות בהקשבה לאדם המבוגר

לא אותה הקשבה רגילה שסיגלנו בחיינו עד כה, אלא הקשבה מסוג אחר, שתתן לנו, בני משפחה ומטפלים, ידע והבנה לאפשר לאוכלוסייה המזדקנת בסביבתנו, לחיות באריכות חיים ובשיבה בריאה וטובה.

ככל שנתמקד באוכלוסייה של מבוגרים עם דמנציה, נבין יותר את המסר, שלמרות היותם חיים עם דמנציה (ואולי אף בזכות), הם מאוד רגישים להבעות פנים, לאינטונציה, לשפת הגוף שלנו ולעצמם ולכן עבורם נדרש סוג של שפה אחרת: ידע, הבנה, הקשבה מדויקת יותר, ותשומת לב לכל הסימנים.

הדוגמה הכי טובה שאני חושבת עליה על מנת להמחיש את הצורך בהקשבה מסוג אחר, היא ההשוואה לגיל הינקות, גיל שבו עדיין לא ידענו לדבר והבענו את עצמנו בבכי או בהבעת פנים כאובה.
למזלנו, לאור זאת שלא ידענו להביע את עצמנו במילים, אמא ואבא למדו להיות קשובים אלינו.
יש שיעידו כי למדו לזהות את סוג הבכי ומשמעותו.

לאחרונה בעת ליווי של אחת המטופלות שלנו בעת אשפוזה בבית החולים לאחר ניתוח החלפת ירך, נוכחתי לגלות כי המטופלת מסרבת לקום ולהתהלך, למרות שהוסבר לה עד כמה זה חשוב והכרחי, שלפה תירוץ אחר.

כמאמנת משפחתית ומתוך הקשבה והיכרות איתה, הבנתי כי מאחר והאסתטיקה מאוד חשובה לה, סביר להניח שעצם היותה לבושה בחלוק, גורם לה אי נוחות לקום מהמיטה, לעמוד או רחמנה ניצלן, להתהלך, לכן כשביקשתי מאחד מבני המשפחה שיביאו לה שמלה מהבית, הופ, נפתרה הבעיה.

אולי פשוט נקרא לצורך הזה "ניהול טיפול"?

הרפואה הציבורית כיום נותנת במקרה הטוב, מענה נקודתי.
אנשים מבוגרים וזקנים אשר מגיעים לבתי חולים, מאושפזים ומנותחים אך בפועל, אין יד אחת שמתכללת את כל המצב, אין ניהול טיפול שרואה את התמונה המלאה של החולה ואת צרכיו.
יש טיפול נקודתי לבעיה נקודתית ומי שנדרש להתמודד עם המשך המצב והתוצאות הם הזקנים ובני משפחתם המטפלים, לכן אין זה נדיר שלעיתים, המטופל יעבור את הניתוח בשלום אך לעולם לא יחזור לתפקוד משביע רצון עם תוחלת חיים ארוכה בשילוב של איכות חיים מיטבית.

אי פעם חשבתם על רגשות המבוגר סביב בעיות בהתניידות ושימוש במוצרי ספיגה?

בתקופות בהן הניידות מוגבלת או שיש קושי רב לעיתים בשל חולי, נפילות ובעיות קוגניטיביות, הזקן מתחיל להסתייע בעזרי התניידות (הליכון, כיסא גלגלים וכדומה) ומתוך ניסיון לחסוך נפילות וריצות לשירותים מתחיל שימוש (לעיתים מוקדם מידי) של מוצרי ספיגה.
חוסר הניידות והצורך לשימוש במוצרי ספיגה כגון חיתול הינם פרמטרים המשפיעים רבות על רגשותיו של האדם המבוגר, שכן, מדובר בעצמאות שלו ובכבוד העצמי.

במסגרת הליווי שלי כמנהלת טיפול ומתוך התבוננות והקשבה, הבחנתי במצבים בהם אדם עם דמנציה, שעדיין מסוגל להגיד אני צריך לשירותים, ומתבקש לבצע את צרכיו בחיתול מתוך מחשבה שזה מקל עליו, חש בושה איומה שמלווה בחוסר אונים והרגשה של איבוד הכבוד העצמי.
על כן צריך להיות לנו ברור שלו רק נקשיב ונהיה שם עבורם, נוכל לשמור על הכבוד העצמי שלהם, נסייע להם לעשות את מה שיכולותיהם מאפשרים להם וניצור עבורם עתיד בריא ומיטבי.

אז מה חשוב לדעת כשרוצים ליצור הקשבה נכונה לאדם המבוגר?

1. לשים את האגו בצד, ולהזכיר לכם שכהורים בעבר גם פנינו ליועצת הנקה או ליועצת שינה, כעת נוכל לפנות לאנשי מקצוע בתחום הגריאטריה.

2. חשוב והכרחי שהרופא המטפל יהיה מעתה רופא גריאטרי שתפקידו לתכלל את המצב ולתת את הטיפול הנדרש שמותאם גיל ומצב ויהווה כתובת מקצועית אחת למענה על כל השאלות.

3. לזכור שאנשים עם דמנציה לא יודעים להסביר מה מפריע להם, הרבה פעמים זה יתבטא בסיבות כאלה ואחרות שאנחנו נתקשה להבין אותן. לדוגמה, יציאה מהבית עם רדת החשיכה, תוביל אותם לבקש לחזור הביתה, הם עשויים להגיד שזה מאוחר והם מאוד עייפים אבל האמת היא שרוב הסיכויים שהם מפחדים ועם רדת החשיכה הבלבול רק גובר.

4. חשוב ליצור גירויים חדשים ברמה היומיומית, אבל צריך גם להבין שככל שרמת הדמנציה עולה ורמת הגירויים גדלה, הם מתעייפים מאוד מהר וזה עלול להביא לחוסר שקט.

5. כאשר נכנסים ללופ של שאלות שחוזרות על עצמן, אין טעם להתווכח, כדאי ורצוי פשוט לזרום.

6. מאחר והם מאוד רגישים מאוד להבעות פנים ולאינטונציה, חשוב לדבר בטון מרגיע ובפנים שלוות,
והכי חשוב, בגובה העיניים ולשקף להם את המבט שלהם.

ולסיכום,

7. ידע, הבנה והקשבה מדויקת הם הפרמטרים החשובים ביותר לאריכות ימים איכותית ובריאה.

אתם מוזמנים ליצור קשר,
אנחנו פה. עם הידע, הניסיון והכלים, בשבילכם ובשביל הוריכם.

כתבה את המאמר:
מירה תשובה,
מאמנת אישית ומשפחתית מוסמכת מטעם לשכת המאמנים.
בעלת ניסיון של כ-17 שנה בתחום התקשורת הבין אישית, הבניית תהליכים והתאמה אישית.