תעסוקה בבית הקשיש

האם יקירכם יושב כל היום בבית חסר מעש?

אתם משוכנעים כי על יקירכם לבלות במרכז יום, אך הוא בשום פנים ואופן אינו מעוניין?

יש פתרונות אחרים!

הקשר בין עיסוק לבריאות

קשישים רבים חווים קשיים פיזיים ו/או קוגניטיביים המביאים לצמצום ניכר ביכולת התפקוד שלהם, וביכולתם לעסוק בפעילויות בעלות משמעות עבורם. בהיעדר יכולת לצאת מן הבית באופן עצמאי, הם מבלים שעות רבות  בביתם, לרוב בצפייה  פאסיבית בטלוויזיה.

מחקרים הראו כי קיים קשר איתן בין בריאות לעיסוק. כולנו מבינים כי כאשר בריאותו של אדם נפגעת,  גם יכולתו להעסיק את עצמו בצורה משמעותית משתבשת, והוא מנוע לעיתים קרובות מללכת לעבודה, לבשל, לעסוק בפעילויות פנאי ולבקר חברים או קרובי משפחה.

אך האם ידעתם כי צמצום ניכר בעיסוקים משמעותיים עלול לפגוע בבריאות?

אנשים רבים חווים את התופעה כאשר הם "יוצאים לפנסיה", אזי בבת אחת נפסק העיסוק המרכזי בחייהם. בשלב זה עיסוקים כמו לימודים, תחביבים ושמירה על הנכדים יכולים לתת משמעות חדשה לחיים. ככל שאדם עסוק יותר בפעילות מהנה ומאתגרת, יש יותר סיכוי כי ישמור על מצב רוח מרומם, וישמֵר את יכולותיו הפיזיות והקוגניטיביות לאורך זמן.

לאדם עם קשיים פיזיים או קוגניטיביים משמעותיים, לרוב יש מטפל סיעודי, בן זוג, או בן משפחה קרוב אשר עושה עבורו את רוב פעילויות היומיום שלו (קניות, סידורים מחוץ לבית וכד'), ולפעמים מסייע לו רבות גם בפעילויות יומיומיות בסיסיות (BADL = רחצה, לבוש, מעברים, הליכה, שימוש בשירותים, אכילה). במקרים כאלה, הקשיש אינו מעורב אפילו בהתנהלות היומיומית שלו, והסיכוי כי תחול התדרדרות משמעותית במצבו הוא גדול.

שמירה על מעורבות בעיסוקים חשובה לא פחות עבור קשיש אשר קשייו אינם כה גדולים, והוא אינו נחשב סיעודי. לדוגמה, קשיש שעדיין מסוגל לדאוג לעצמו, ללא עזרה רבה. הוא יוצא מהבית כשעה בשבוע לערוך קניות, ולעיתים יוצא להליכה קצרה בשכונה. בני משפחתו קופצים לבקר אותו פעם בשבוע. עם זאת, הוא מבלה את רוב היום לבדו בבית. רוב חבריו כבר נפטרו ולמרות שאינו נוהג לבטא זאת, הוא חש בדידות. קשיש כזה נמצא בסכנה להתדרדרות בריאותית הנובעת מחֶסֶר בעיסוק בעל משמעות ובאינטראקציות חברתיות עם בני גילו. הבדידות גם משפיעה על מצב מנטאלי וקוגניטיבי, ולמעשה היא גורם סיכון להתפתחות תסמונות גריאטריות (דמנציה, דיכאון).

מרכזי יום הם פתרון מצוין לחוסר המעש

מרכז יום לקשיש הוא פתרון מצוין לבעיה הזו. המרכזים מספקים מגוון של פעילויות מהנות (כמו בישול, משחקים, הרצאות, עבודות יד ועוד), ובילוי בחברת אנשים בני אותו גיל. קיימים מרכזי יום גם לאנשים בעלי ירידה קוגניטיבית משמעותית (מרכזי יום לתשושי נפש) המתאימים את רמת הפעילות והעזרה הניתנת על ידי הצוות הטיפולי לצרכי הקשיש.

קשישים רבים מופתעים לגלות כי מרכז היום הופך לסיבה עבורם לקום בבוקר. לפתע מופיעה תכלית ומשמעות לחייהם. המפגש החברתי והעיסוק הסוציאלי מחברים בין האנשים ומוסיפים גירויים חיוניים לקליפת המוח. קשישה המגיעה למרכז יום בו אני עובדת סיפרה כי "מרכז היום משפר את הרגשתה יותר מכל התרופות שהיא נוטלת". המרכז מהווה רוטינה נעימה ומוכרת ובו בזמן מספק חוויות יוצאות דופן, עניין וציפייה.

לכל קהילה יש מרכזי יום משלה, השונים באופיים. כדאי לבקר במרכזי היום באזור מגוריכם ולבדוק איזה מרכז מתאים ביותר ליקירכם. למרכזי היום שירותי הסעות וארוחות בוקר וצהריים. המרכז מספק גם אפשרות מצוינת למטפל העיקרי לקחת פסק זמן קצר מהטיפול בקשיש.

 אבל מה קורה כאשר יקירכם אינו יכול או אינו מעוניין לצאת מהבית למרכז יום?

קשישים רבים לא רוצים לצאת למרכזי יום בגלל מגוון סיבות: קשיים פיזיים, חשש מהחדש והבלתי מוכר, ובמקרים רבים,  בגלל תחושה של חוסר שייכות. את המשפט "כולם שם זקנים", שמעתי מפי קשישים רבים עימם עבדתי. ההחלטה לעשות שינוי ולהתחיל ללכת למרכז יום על בסיס יומיומי, היא לא קלה, וקשישים רבים אינם מעוניינים בכך.

לעיתים, קשישים אינם מתאימים למסגרת חברתית זו, וכאשר הם מגיעים למרכז היום מתגלות התנהגויות מוזרות כלפי קשישים אחרים, מדריכי תעסוקה או כלפי הסביבה. הפרעות ההתנהגות אלו (אגרסיביות, צעקות, אי שקט, רצון לצאת מתחום מרכז היום) מונעות את המשך פעילותו של הקשיש במסגרת החברתית במרכז היום.

אז איך בכל זאת ניתן לספק ליקירכם תעסוקה בעלת משמעות? כזו שתתאים לו, תגרום לו להנאה וסיפוק ותעזור לשמֵר את יכולותיו הקיימות?

תעסוקה מותאמת בבית הקשיש

מסגרות גריאטריות מקצועיות ובעלות ניסיון כ"בשיבה בריאה" מספקות שירותי תעסוקה פרטיים בבית הקשיש. שירותי התעסוקה הם מגוונים ומאפשרים התאמה לצרכיו של הקשיש. אנשי המקצוע יודעים להתאים את הפעילות לתחומי העניין האישיים של הקשיש, להיסטוריה התעסוקתית שלו, ליכולת הניידות שלו, ליכולותיו הקוגניטיביות, מנטאליות ומוטוריות, וליכולות הקליטה החושית (ראייה ושמיעה).

האפשרויות כוללות הפעלה תעסוקתית מותאמת (כמו אומנויות, בישול, משחקי חברה וחשיבה, גינון, אקטואליה ועוד), הדרכת מחשבים, חוגי בית (למשל מוזיקה, ציור, כתיבה יצירתית) וטיפולי ריפוי בעיסוק להפעלה קוגניטיבית ומוטורית מותאמת. מספר המפגשים ואורכם תלוי ביכולתו ורצונו של הקשיש. כך, במקום לשבת בבית חסר מעש, יקירכם יכול להיות עסוק במגוון פעילויות מהנות ומאתגרות על פי בחירתו.

לעיתים, משפחת הקשיש או המטפל העיקרי בו זקוקים להכוונה או  ייעוץ מקצועי על מנת שיוכלו לספק לו תעסוקה מתאימה ובעלת משמעות במסגרת הבית. במצב כזה, ניתן לקיים  מספר מפגשי הדרכה על ידי מרפאה בעיסוק שתסייע ותתאים פעילויות שונות.

הפעלה מותאמת בבית הקשיש יכולה לספק את הגירויים הנחוצים לשימור של יכולות קיימות, ליצירת עניין והנאה בשגרת החיים, ולשיפור באיכות החיים ורווחתו האישית של הקשיש.

צרו קשר למידע נוסף והתאמת הטיפול התעסוקתי

כתבה: יפעה ארבל מרפאה בעיסוק

צרו איתנו קשר ונשמח להסביר!

מאמרים אחרונים

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן