ליווי רוחני לבני הגיל השלישי – להיות יחד איתם

מה עולה לכם בראש כשאתם שומעים את המונח "ליווי רוחני"? נראה שהמאמר הזה הולך להפתיע אתכם.

דורית בן יהודה, יועצת גרונטולוגית ומלווה רוחנית, אחראית תחום ליווי רוחני במרכז "בשיבה בריאה", מספרת על מפגשים מרגשים ומלאי משמעות עם המלוות והמלווים הזקנים . בן יהודה אחראית על צוות המלווה את המטופלים בתקופות משבר שונות  ביניהן התמודדות עם  הזיקנה מחלה, אבדן, וגם בסוף החיים.
בן יהודה היא בוגרת תואר שני במגדר, לימודי ייעוץ גרונטולוגי ולימודי ליווי רוחני. יועצת ומלווה לגיל השלישי ולמשפחה הרב דורית. בעלת ניסיון רב שנים בליווי, ייעוץ ותמיכה לחולי דמנציה ולמשפחותיהם. רוב המפגשים נערכים בבית הלקוח/ה והסיפורים אותם היא מספרת הם שיעור באנושיות.
אז מה זה בעצם ליווי רוחני? "בכולנו יש רוח, זה מה שמוביל אותנו לערכים שלנו, להצלחות שלנו", מסבירה בן יהודה, "מה שקורה כשרע לנו ואנחנו בתקופת משבר, בכל גיל, אנחנו לא מצליחים להתחבר לכוחות הרוח שלנו שמניעים אותנו. בליווי אני מחזירה את האדם דרך שיחה, דרך טקסטים, דרך הדברים שחשובים לו, למקורות החוזקה שלו. אלו הדברים שמאפשרים לו להתמודד."

אם זה נשמע לכם מוזר או איזוטרי כדאי לדעת שבתי החולים המרכזיים בארץ אימצו את מתודת הליווי הזו במחלקות השונות שלהם. "בתי החולים אימצו את הליווי הרוחני כי זה מסייע לחולים להחלים מהר יותר".

המבוגרים שהיא פוגשת משפיעים עליה והיא נושאת בליבה את המפגשים המשמעותיים איתם גם שנים רבות אחרי שהלכו לעולמם. "אני זוכרת מטופל בן 92, הוא היה אדם  מר נפש. ולא יכול היה לראות מעבר לכאב ולכעס על ההזדקנות.  ניצול שואה, שלא דיבר על עברו מעולם. במפגשים הוא פתאום החל לדבר, הסיפורים בקעו ממנו על מה שהיה שם. במפגש כזה מתאפשר לדבר ולספר סיפורים קשים שלא סיפרו לאף אחד. במפגשים  האחרונים הצליח  לראות  איזה משפחה מדהימה יש לו, וכמה טוב לו. הפרספקטיבה השתנתה".

במקרה אחר פנתה למרכז "בשיבה בריאה" משפחה שבה האם המבוגרת חדלה לחלוטין לדבר עם ילדיה באופן פתאומי. היא לא הוציאה מילה, והם היו במצוקה גדולה. במפגשים עימה התברר שהיא עברה אירוע קשה ובהדרגה תוך הקשבה גם ללא מילים, חזרה לאט לדבר  ולתקשר גם עם משפחתה.

"מה שעושה ליווי רוחני, זה הכאן ועכשיו, פשוט להיות איתם, עם המלווים. ליווי של אדם זקן ובכלל, זה בעצם להיות עם האדם במקום שלו, בלי אג'נדה כלשהי או שיפוטיות. זה מאפשר  לכל אחד לפתוח את הלב  ולדבר על כל דבר. כך אנו מגיעים חזרה למקומות שחשובים  לכל אדם ולמקורות הכוח שלנו.

קשישים שאינם מדברים

מקרה אחר שנחקק בליבה היה זוג מבוגר, שניהם היו מטופלים של "בשיבה בריאה". "הבת התקשרה וסיפרה שהאבא, שמצבו הרפואי לא טוב,הפסיק לדבר. לא מוציא מילה מהפה. לא יודעים מה קרה לו. הוא לא רצה לדבר עם אף אחד. היא הזמינה אותי וכשהגעתי הוא ישב בכורסה ואשתו ישבה לידו. ישבתי מולו, שאלתי שאלה אחת או שתיים והוא לא הפסיק לדבר מעל שעה, את כל החיים שלו, את כל הכאבים שלו, גם בפגישה השנייה הוא דיבר בלי הפסקה. אשתו ישבה בדממה והקשבה מלאות. יומיים אחרי המפגש השני הוא נפטר.

מדוע יש שכיחות של קשישים שאינם מדברים ומשתפים?

הרבה פעמים כי הם פוחדים להודות בפני המשפחה שקשה להם והם רוצים כבר למות, הם יודעים שזה גורם סבל והמשפחה לא מוכנה לשמוע את זה או להתמודד עם הרצון הזה. אצל חלק גדול מהזקנים בני 90 ומעלה נטל החיים כבר כבד עליהם. ובכלל, לאנשים אין עם מי לדבר על המוות.

מה מאפשר למלווה רוחני לפתוח את הלב ולדבר על הכל?

לליווי לא מגיעים עם אג'נדה כלשהי. לליווי מגיעים עם לב וראש פתוח ללא שיפוטיות וללא כוונה לתקן משהו אצל האדם שזקוק לליווי. גם אם עולים בשיח דברים שאינם נראים לי או לא מתאימים למה שאני חושבת, אני יכולה להיות שם עם האדם. אני נמצאת שם בהקשבה מלאה לאדם ונותנת לו להבין שאני איתו, נותנת תוקף ואמון במה שהוא אומר וחש. בכך אני מאפשרת לאשה או לאיש שמולי לדבר את מה שכואב ומה שחשוב ומשם להגיע למקום טוב יותר.

אבא רוצה למות

"בייעוץ אחר מטופלת ביקשה ממני שאשב עם אבא שלה ואכתוב את סיפור חייו, לא דווקא את סיפור השואה אלא על המשפחה שלו שמעולם לא דיבר עליה. בן אדם בן 90 פלוס. כל מה שהוא עושה כל היום זה יושב בבית מול הטלוויזיה או יורד לפארק עם המטפלת. דיברנו על סיפור החיים שלו ברומניה של לפני המלחמה בכפר קטן. הוא אמר לי, אני רוצה למות ואף אחד לא מוכן לשמוע אותי, הבת שלי רק אומרת תראה איזה משפחה יש לך, הנכדים, כולם רוצים אותך פה. והוא אומר לי, אני כבר מגיל שבעים, מיום שהפסקתי לעבוד ואשתי נפטרה, רק רוצה למות. אני יושב בבית מול הקירות. לזקנים רבים מאוד קשה הבדידות וחוסר המעש".

האם המלחמה מעוררת יותר פניות לעזרה הזו?

בהחלט כן. כרגע מגיעים הרבה מקרים חדשים, של אנשים שחשים רגשות מאוד קשים. יש יותר צורך בליווי ויש יותר התדרדרות של אנשים זקנים. בשגרה מדי שנה אנחנו חווים, תקופות חגים בהם יש לנו פרידות רבות ממטופלים. לדעתי, בגלל הבדידות שמתחדדת עם הזיכרונות על האובדנים שלהם. במלחמה הזו אנחנו רואים הרבה מטופלים שיושבים ובוכים במפגשים, הם אומרים לי, עברתי כל כך הרבה, למה זכיתי לראות את זה, לא בשביל זה נלחמתי, מה אני משאיר לילדים שלי, הטראומה של המלחמה משפיעה מאוד. לצעירים יש למה לחכות, לקוות, שהמצב ישתפר. לזקנים אין זמן . בכל מקרה הם בסוף הדרך. איפה התקווה שלהם? לכן הליווי הרוחני נחוץ מאין כמוהו בימים של משבר אישי,  לאומי וחברתי, הם זקוקים למישהי או מישהו מקצועי ומיומן שפשוט יהיה איתם".

לבירור והזמנת ליווי רוחני לבני הגיל השלישי לחצו על כפתור הוואטסאפ מצד ימין למטה